שמונת הבחורים ונלקחו לבתים שונים . קבלת הפנים בחוג המשפחה, היחס והמסירות אין לתארם, והם סימן בולט עד מה רבה היתה כמיהת האיטלקים לשחרור ארצם . אחד מחיילינו סיפר : בכוח הורידוני מהמכונית וכאשר נכנסתי לבית סבוני כל בני המשפחה והתחילו לטפל בי . כל אחד מבני הבית רצה לעזור לי . כהרף עין הורידו ממני את הבגדים המלוכלכים והכניסוני למקלחת . נבצר ממני לדעת סיים הבחור מנין להם מאכלים ומשקאות כאלה לאחר שנים של כיבוש . . . בינתיים הגיעו לעיר המשוחררת סופרי עיתונים אמריקאיים, ובמקרה עברו במקום בו עמדו שני הג'יפים שלנו . הם התנפלו על המציאה והחלו מצלמים אותם . כאשר ראו עליהם גם "מגךדוד" שאלו : יהודים ? מארץישראל ? מהבריגדה ? אתם שכבשתם את העירי היום קראנו על כך בעיתונים . ) בהודעה הרשמית על כיבוש בולוניה נזכרנו גם אנחנו ( . אם כן, אמת נכון הדבר הנה אתם לפנינו . הבחורים נאלצו למסור לעיתונאים פרטים על יחידתם, על הארץ, על מקום מוצאם ומגוריהם ואפילו את שמותיהם . בהזדמנות זו סיפר מפקדנו על פעולות הבריגדה, על עברה, השתלמותה, דרך מלחמתה וכר וכוי . כל מלה שיצאה מפיו נשמעה בהקשבה דרוכה ונרשמה . . . 13...
To the book