מרגוט מאייר - אשה במלחמה

יוצאות לקרב . ציפיה מתוחה באוויר . הכביש נראה לאור הירח עם התנועה הבלתי פוסקת . מטרה נהדרת להתקפות אוויר . היבואו הם ? 42 . 7 . 1 אזעקה ! מרחוק שומעים את רעם התותחים . תנועה בלתי פוסקת במשך כל הלילה . שעות ספורות בנים­לא­נים . עכשיו השעה 6 בבוקר; שיירה . כל המכוניות שלנו . אנו מובילים פצועים לתחנת הרכבת . ברחובות פורחים העצים ­ כתום, ופרחים קטנים נופלים על הרחוב ועל מכוניותינו הצהובות . עשרות אמבולנסים בתחנה ציפיה . חזרה לדפו . שורות בלתי פוסקות של מכוניות הצלב האדום . בכל יום באות מאות של מכוניות אלה . מחליפים לפצועים את תחבושותיהם . הם נשארים ללילה, ארוחת בוקר . אלכסנדריה היא תחנת מיון גדולה של פצועים . בידי מי עכשיו מרסה­מטרוךי אתמול היתה בידי הגרמנים . בלילה בידי האנגלים, והיום שוב בידי הגרמנים . אנחנו נמצאים במצב הכן 24 שעות . הידיעות מן החזית אין להן צביון, רק השיירות העוברות הלוך ושוב מדברות בשפתן . כל ההודים נעלמו . עוד לפני זמן קצר היתה השמירה בבתי­החולים ובמחסנים בידיהם . אנחנו יחידת הנשים האחרונה שנשארה באלכסנדריה . בכל מקום שאנו מופיעות במכוניתנו ­ התפלאות . היתה לנו אסיפת ...  To the book