"הן לא שוות את השלוש־עשרה [השגיאה במקור] גרוש שהן מקבלות": על גרעין פועלות בית החרושת 'נור' לגפרורים בעכו

276 | מחקרי הגליל בכתיבה פובליציסטית ובעיתונות הפועלית, והחל מ- 1934 ב'דבר הפועלת', מוסף של העיתון הפועלי 'דבר' בעריכת רחל כצנלסון-שזר . כתיבה זו, שהובילו בעיקר אלו שנמנו על שדרת המנהיגות של תנועת העבודה, הייתה מגויסת למאבק לשוויון לנשים בתוך התנועה וליצירת מנגנוני סיוע לנשים עובדות בתחום המשפחתי, במיוחד בטיפול בילדים . כתיבה אישית, כפי שהיא באה לידי ביטוי במעט האוטוביוגרפיות והזיכרונות שנכתבו, מלמדת על מאפיינים מגדריים ייחודיים הן בסגנון הכתיבה, הנוגע יותר בהיבטים בין-אישיים הן בנושאי הכתיבה המשקפים את המפגש עם המציאות הקשה 3 בדומה לכתיבה הציבורית בת הזמן, מרבית הכתיבה האוטוביוגרפיתבארץ ישראל . המאוחרת של נשים משקפת בעיקר מגזר חברתי מוגדר אחד : נשים שהשתייכו לתנועת העבודה או היו מקורבות לערכיה, במיוחד פועלות מהגרות מאירופה, שמרביתן השתייכו להתיישבות העובדת . רק מעט מהכתיבה בת הזמן או ההיסטוריוגרפית עוסקת בפועלות עירוניות . מרגלית-שטרן קבעה כי כותבות אלו יצרו 'קהילת זיכרון' נשית שהייתה מעין תשובה לקהילת הזיכרון שעל בנייתה שקד ממסד תנועת העבודה משנות ה- 30 של 4 המאה ה- 20 . בעשורים האחר...  To the book