|
|
חקר הארץ וידיעתה | 167 זיהויה של חצור 2 העיר חצור המתוארת בספר יהושע "כִּי-חָצוֹר לְפָנִים--הִיא, רֹאשׁכָּל-הַמַּמְלָכוֹת הָאֵלֶּה", חרבה במהלך הכיבוש האשורי בשנת 732 לפנה"ס ולמעשה מאז לא תפקדה כאתר יישוב מעבר לקיומם של מצודות ארעיות . חצור אינה מוזכרת עוד כיישוב, לא בכתביו של יוסף בן מתתיהו ולא בספרות חז"ל . גם במהלך החפירות הנרחבות באתר לא נתגלו שרידים מהתקופות הרומיות ואילך והמקום נעלם מתודעת יושבי הארץ . במהלך המאה ה- 19 וראשית המאה ה- 20 הוצעו לחצור לא פחות מעשר הצעות, דבר שמלמד על הקושי והמבוכה שעמדו בפני החוקרים . לאחר שוויליאם תומסון הציע הצעת זיהוי לחצור בחורבת חזירה שבלבנון וזו נדחתה על ידי אדוארד רובינסון, כתב תומסון : "יש לציין כתופעה מיוחדת שעיר כה מפורסמת, ואשר המרחב הכללי 3 עשרות שנים לאחרלאיתורה אינו גדול — כאילו מהתלת בכל המתאמצים לאתרה" . מכן, בשנת 1928 , כאשר ג'ון גארסטנג הציע את הצעת הזיהוי המקובלת כיום כתל 4 מהחשובים שבחוקרי הארכאולוגיה המקראית : וקץ ( תל חצור ) , הגיב ויליאם אולברייט, "במשך שנים חיפשתי את מקומה של חצור אך לשווא, יכולתי רק לדחות את ההצעות האחרות" ....
To the book |
מכללת תל חי. מרכז מורים איזורי
|
|