|
|
218 | המאבק לשלום ואופי יחסי השלום הוסכמו והם לשביעות רצון הממשלה, העם יתמוך בהסכם כפי שתמך בהסכם עם מצרים . ייתכן מאוד שההשוואה אינה נכונה . דין הוויתור על רמת הגולן אינו כדין הורדת היישובים בסיני . אלא שנושא זה לא הובא למבחן מעשי של הציבור . אסד לא עמד בתנאי הסף שהשביעו את רצון הממשלה . רבין לא היה גמיש מספיק ויצירתי די להבין שאסד אינו חוסיין ואינו סאדאת . הוא חשדן הרבה יותר ולאומני במידה רבה ודרושה נורמליזציה מסוג אחר מזו שנוסתה בהסכמים עם מצרים ועם ירדן . רבין דרש מאסד נורמליזציה מייד עם החתימה על הסכם שלום מלא, שתכלול גבולות פתוחים והחלפת שגרירים . אסד התנגד לכך . הוא ביקש הדרגתיות בנורמליזציה שתמשך כמה שנים . רבין דחה את הפתרון הסורי, ובשלב מאוחר יותר שינה את עמדתו והיה מוכן ללכת לקראתו בתנאי שתקופת הביניים, עד לכינונם של יחסים תקינים ונורמליים, תהיה קצרה יותר . מאידך לא היה ניתן לסמוך על כוונות השלום של אסד, והמחיר שישראל נתבעה לשלם היה גבוה . עמדתו של רבין הייתה מובנת . אבן הנגף העיקרית הייתה בתחום הסדרי הביטחון – רבין דרש שהם יהיו נוקשים יותר מאלה שדרש בגין מסאדאת תמורת נסיגה ...
To the book |
|
|