|
|
יצחק רבין אסטרטגיה של פרגמטיזם בלתי מסויג | 163 מנהיגותו כמנהיג פוליטי לשלום נבנתה על מנהיגותו הצבאית ובמהותה היא כמעט לא השתנתה . ב'פנקס שירות' הבהיר רבין אחת מתכונות אישיותו, שהיא מרכזית במנהיגותו : “אפיי, שירשתי כנראה מאמי, נטה תמיד להסתגרות מסוימת, אך המעורבות שלי בבית הספר הייתה גבוהה . עם זאת, לא לחשוף רגשות ולא לשתף בהם את הזולת – כך היה מקובל 193 רבין העדיף לחשוב ולהחליט לבד והיה עלי אז וגם היום“ . אוטודידקט שעולמו האינטלקטואלי יחסית צר . הוא למד וקרא רק בהקשרים שבהם עסק וסמך על אנשים שאותם הכיר, בדרך כלל מהצבא, ועל נאמנותם יכול היה לסמוך . הוא לא ניחן בסגנון מרוכך וגילה קוצר סבלנות למתנגדיו . דומה שרבין הגזים מעט במהות השינוי שעבר בהשפעת אליעזר שמאלי, מחנכו . הוא לא ממש השתנה והפך להיות חברותי, כהצהרתו . המהות שלו הייתה של אדם שלא הרגיש נוח בחברה, שהיה ביישן ופגיע ולכן פיתח מנגנוני הגנה ובאמצעות ביטויים, לעיתים קרובות פוגעניים באחרים, הגן על רגישותו הרבה . רבין הוכיח את יכולתו לעצב מציאות ולחולל בה שינויים מהותיים כבר בנאומו הראשון בכנסת כראש הממשלה בקיץ 1992 . הוא היה ללא ספק...
To the book |
|
|