|
|
66 | המאבק לשלום מוצלחת . מאזן כוחות זה שאף קיסינג'ר לשכפל בכל מקום 68 בעולם ובכלל זה במזרח התיכון “כשתיפול לידיו ההזדמנות“ . במלחמת יום הכיפורים ב- 1973 סבר קיסינג'ר שההזדמנות נפלה לידיו . כיועץ הנשיא ניקסון לביטחון לאומי וכמזכיר המדינה הוא סבר שהדיפלומטיה האמריקאית במזרח התיכון תצא נשכרת אם המלחמה תסתיים בניצחון מאוזן של מצרים וישראל ולא בניצחון מוחלט של אחת מהן . ההון האינטלקטואלי הרב של קיסינג'ר, עם כניסתו לבית הלבן, לא כלל “שום ידע מיוחד בהיסטוריה המורכבת של המזרח התיכון או בטראומות הנפשיות של עמי האזור . כהיסטוריון, הוא לא כתב שום דבר על האזור [ . . . ] הוא לא ביקר בשום בירה ערבית, מתוך חשש 69 מה שכיהודי אמריקאי הוא עלול שלא להתקבל בברכה“ . שהדריך את קיסינג'ר ב- 1973 הייתה האנלוגיה שאותה הכיר היטב מהתנהגות המעצמות בקונגרס וינה ואת מסקנותיה שאף ליישם במציאות המזרח-תיכונית . בגין לא היה חף מהשפעת אנלוגיות . הן הותירו את רישומן בקביעת מסמך העקרונות להסכם השלום עם מצרים, שנשא עימו לביקורו הראשון עם הנשיא בוושינגטון . קביעותיו התבססו על שתי אנלוגיות מהעבר, שהוא אישית לא היה מעורב בהן,...
To the book |
|
|