ב. עמדת המנהיגות הלאומית של הכוחות המזוינים - ה"הגנה"

הציונית, מעמידה אותנו תקופה it בחריפות רבה ובאקטואליות יתירה לפני סכנה של תוקפנות ערבית רבתי . ­ההתקפה העתידה לבוא, לא תהיה נישאת על ידי ערב" ארץ ישראל בלבד­ ודאי הוא, שערב" ארץ­ישראל יקבלו ע 1רה מאורגנת של מדינות ערב­ ועלינו להתקין את עצמנו להתקפה מצד המדינות השכנות . ­מושגי "ההגנה" על עצמנו שוב אינם רשאים להיות צמודים לאוכלוסיה הערבית בארצנו ולשיעור הכוחות שהערבים עשויים לגייס בתוכה . עלינו לראות את עצמנו מאוימים ומותקפים, בסתר ובגלוי, על ידי הכוחות הצבאיים של כל מדינות ערב השכנות . ­יכולים אנו להכפיל ולשלש את מספר אנשי ה"הגנה" תוך ­ומן קצר, מאחר שבשנים אלה הנחנו יסוד רציני לחבר מפקדים ומדריכים, ואלה עשויים תוך 1מן קצר להכפיל ולשלש את שיעור כוחנו באנשים מאומנים . ­ראש לכל נתגונן במקום שבו אנו נתקפים, אך לא נוכל להסתפק בכך . נהא חייבים < פגוע במרכ­אס, במקומות מועדים, בצומתי החוטים והעצבים" . מדברי הרמ"א לאחר פרוץ מלחמת העצמאות במתקפה הערבית למחרת הכ"ט בנובמבר : "­אף שפעולותינו הי 1ומות התוקפניות עודן מוגבלות כבר קמו מערערים­ טעמי הערעור אינם מוסריים אלא תכליתיים . יסודם בתפישת מצב מסו...  To the book