אחרית דבר

הקהילה היהודית הוכיחה בגרות לאומית, ולמרות החשש והחשד של השליחים להלשנה מצידם כביכול, לא היה בפרק­זמן זה, אף מקרה­הלשנהעל רקע לאומי . גם היהודים הקומוניסטים לא העזו להלשין ולהסגיר לשלטונות פרטים שהגיעו לידיהם . הנהגת­הקהילה ואישיה ידעו היטב על קיום התנועה ופעולותיה, אךהעדיפו לנוחיותם להיתמם, כמישאינם יודעים דבר; איש מהם לא העז לדבר בגנותה ובוודאי לא על חיסולה; יהודים מפשוטי­העם, ששמץ­ידיעה גונב לאוזניהם, התייחסו באהדה ובהערצה לבני­הנוער המעיזים לשחות נגד הזרם, המסתכנים לאחוז בנשק, הפועלים נגד שלטון עויין ונוקשה, המפלסים דרכי העפלה בחשאי, והמצליחים לסנן מאות יהודים לארץ­ישראל . התנועה היתה מקור עידוד לרבים, וכתובת בבוא­היום . בתקופה זו נבנה המסד, רעמוד­אור' הוצב לפני המחנה, שהלך והתעצם עד הגיעו לחוף­ מבטחים . עםתוםמלחמת­העולםהשנייההחלהתקופהחדשה . היחידותהעבריותשלצבאבריטניהעזבו את עיראק, הקשר עם הארץ הצטמצם וחרדתם של היהודים גברה, הפרו­נאצים הגיחו ממחנות­המעצר שנכלאו בהם, ומתוך חורבותיה של אירופה נזדקרה שואת העם­היהודי . בעיית ארץ­ישראל נעשתה בוערת ליהודים ולערבים כאחד, וגורלה של יהדות­ע...  To the book