השליחות החינוכית

הקיבוץ באויוה של זרות הנוצרת סביבו ובנטיה להכביד עליו את המגע עס הגולה ולהעדיף שליחים של חבר­הקבוצות ושל המיעוט בקיבוץ . ב­ 42 . 2 . ,9 בישיבה של ועדת "החלוץ" בקיבוץ, נמסרה אינפורמציה על קשרים, ישיריס ועקיפים, שנרקמו עם קבוצות ויחידים בארצות שונות באירופה . באותה ישיבה אמר פ . בנדודי בין השאר­ חטאנו חטא לא יכופר ושום דבר אינו יכול להצדיק אותנו על חוסר הקשר עם הטלה . מתקבלים מכתבים מוארשה, ישנם מכתבים מצביה, מקוזיברודסקי, דרך מקורות שונים . בכל המכתבים והץיעות האלו נשמעת צעקה אחת איומה ­ אין לנו מה לאכול . ואם אנו לא עשינו את כל מה שיכולנו לעשות כדי להציל משהו, הרי זה פשע ! בישיבות בהסתדרות התביישתי שחבר הקיבוץ לא נסע . העובדה הזאת שהפספורט שלי מעוכב זה שמונה חדשים מדברת בעדה . דובקין אמר שהקיבוץ לא נתן איש, בזמן vivv היה היטב שאני עומד לנסוע . גם בקיבוץ לא היה םאור ^ הדבר . ואני אומר, שאם הדבר כרוך בכסף, הרי הקיבוץ צריך להוציאו, כי אין לנו על מי לסמוך . אחרים לא יעשו זאת . לו היה סיכוי להעביר חברים לארץ, הרי המקום הזה יכול להיות איראן . ומטעם הסוכנות לא ישלחו לשם חבר הקיבוץ, כי אנו פסו...  To the book