פרק י' - אחרי העלייה

לשמוע את זה, אבל בכל זאת, אחר כך נחתנו הגענו לשגרירות והשגרירות מפוצצת באנשים סקרנים . התחלנו כל אחד למלא את המשימה שלו, בחיים שלי לא הרגשתי עם כל כך הרבה עבודה איך שהזמן כל כך קצר, ורק ב­ 00 . 6 בבוקר, תוך כדי כתיבה, התחלתי להתנמנם, שטפתי את הפנים ועבדתי עד שנגמר המבצע ואמרו : "זהו חבר'ה גמרנו הולכים עכשיו ! " ופתאום השגרירות ­ ריקה מאנשים, אתה עולה למטוס ואתה אומר : זה חלום או באמת ? באמת ! כל האנשים האלה בבת אחת כבר בישראל ואתה אומר לעצמך ­ "אני עשיתי את זה ! " גדליה אוריה "הילדים אומרים : איפה אתם היום ו ! " כשהגענו ארצה אף אחד לא זכר אותנו, גם הסוכנות . האנשים ששלחו אותנו, שליוו אותנו לאורך כל הדרך, אני לא חושב שהם נמצאים . אולי כבר מתו, חיפשתי למשל את חיים גבריהו . . . תראה, אחרי שאתה מקבל צרות אתה מקבל עוד צרות . אתה עובד ועובד, הבריאות שלך הולכת, והעבודה שאתה נשלחת אליה מאבדת את הבריאות, ובעזרת השם הגעת הביתה, אז למה אתה מצפה ­ לפחות להכרה, להערכה . עכשיו יש לי ילדים הם רוצים ללמוד הרבה דברים ולהתקדם . הם קוראים בעיתון ואומרים לי למשל : "כן ! היה לך מעמד טוב, ולכן עזרת לעדה שלך...  To the book