סיפורו של תדסה באיוך

באו קודם לבית­הספר, החרימו את הספרים בעברית, ואז חשבנו שזה יפגע בנו . כתבנו לארץ ולחו"ל והתרענו על הסכנה . באותו זמן כבר הייתי נשוי ללא ילדים . אשתי היתה בהריון ונתמכה על ידי ההורים . כשישבתי בבית הסוהר באה אשתי וסיפרה שהפילה והיה לי חבל שלא אוכל להקים דור המשך ­ אם אמות בכלא . באותה תקופה היו קשרים בין אתיופיה וישראל אך היו פעולות מוסוות ופעולות גלויות . היתה אפילו עיסקה של נשק תמורת יהודים . אבל אחרי ההצהרה האומללה של משה דיין בתקשורת על תמיכת ישראל באתיופיה, ) 15 ( נפסקה העלייה לארץ והתחילה הרדיפה אחרינו ואחרי אחרים . כאילו שהתגובה נגדנו צריכה היתה לפגוע או להתנקם בישראל . מבחינה פוליטית, כשהתחיל המאבק נגד המשטר, היו חמש קבוצות שתמכו בממשלה במלחמה עם סומאלי . אנחנו שיתפנו פעולה עם המשטר על ידי תמיכה כספית, על ידי מסירת חלק מהיבולים וגיוס לוחמים . אבל היתה בעיה עם גיוס, הם התחילו לגייס צעירים ואנחנו ניסינו לשלוח צעירים דרך סודאן כדי שלא יגייסו אותם . ואז נוצרה בעיה שנשארו "החלשים" ולא היה מי שיתמוך . כתוצאה מכך התחיל גל ספונטני של כפרים שלמים שיצאו לדרך לכיוון סודאן, ואז הממשלה איבדה...  To the book