פרק ו' - למען העדה

המלך ואז המלך שאל : "מה המטרה של הבחורים האלה ? " ­ אדוני המלך הוד מלכותו, המטרה שלנו ­ ללמד את אחינו שנמצאים פה בכפרים" . . . הקיסר : "מה, אתה רוצה את הבחורים האלה ? הראש שלהם יכול לבנות עכשיו הרבה דברים . הם באים בשם החדש ואתה רוצה לשלוח אותם לכפרים, לחושך, לפיגור . . . ? נוסף לזה, איפה יש לך מקום לבנות בית­ספר ? ''ויונה השיב לו : "אנחנו נלמד במשותף עם ילדים לא יהודים" . . . אנחנו בעצם אמרנו לו ­ אל תיתן לנו כסף, אנחנו רוצים ללמד את אחינו היהודים . . . כן, כולם היו מחוברים למטרה הזאת אבל בסוף כשהגענו, היה קצת קשה אז מי שסבל סבל, ומי שלא סבל ­ ברח ! גם ממשלת הקיסר אמרה ­ עד שישה חודשים אנחנו נשמור לכם מקום עבודה . ולפני שישה חודשים כמה ברחו לאדיס שמה קיבלו אותם עם דרגה טובה מאוד, אבל אנחנו לא רצינו שום אינטרס ושום תנאים, התנאים שלנו היו ­ העדה שלנו . זימנה ברהני "הקיסר אמר : 'ילדי ­ לא תצליחו'' " כשנפגשנו עם הקיסר עם שובנו ) הנוהג מחייב כל סטודנט השב מלימודיו להשתחוות לו . אנחנו לא השתחווינו ( ­ הוא רצה שנעבוד אצלו, כלומר במשרות ממשלתיות, ואמרנו לו שנשלחנו לישראל על ידי העדה ולכן אנחנ...  To the book