העלייה לארץ

העלייה לארץ מטענינו ללא נימוסיות יתרה, והורידו אותנו מהאנייה לסירות שהביאו אותנו לרציף . שם נפגשנו עם נציגי ההסתדרות הציונית ועם ישראלים רבים אחרים . נעים היה להיפגש עם חבר נעורי מהתנועה שהגיע לארץ כמה חודשים לפני, יוסף רפופורט ) ישראלי ( . נעים היה וגם חשוב, בעיקר בגלל פגישות אחרות שגרמו לנו דיכאון רב : היו אלה "המרגלים" המרובים שגרו בבית העולים, הוציאו את דיבת הארץ רעה ולעגו לאמונת העולים החדשים ולחלוצים שאין להם תקנה . משום כך רבה הייתה החשיבות של הפגישות וההדרכה שקיבלתי מיוסף . ואני גמרתי בלבי להיות ניזון מאווירת ארץ ישראל לפי הנוסחה "אוירא דארץ ישראל מחכים" . היו לי התלבטויות, האם להפנות עצמי לקיבוץ עין חרוד, שהיה אז סמל של עשייה חלוצית לאחר הפעולות האגדתיות של גדוד העבודה . המחשבות האלו קיננו בי, במקום המחשבה הראשונית להצטרף לקבוצה ע"ש קדושי פינסק . תכננתי לעצמי סיורים של חודש ימים בקו תל­אביב­ירושלים, ואלה הוסיפו לי רבות להרגשת האהבה הראשונה לארץ . ביקרתי במקוה­ישראל והוקסמתי מנופה, גניה, שדותיה, היקב, הרפת, מוריה ומלמדיה ­ כל אלה נתנו לי את ההרגשה שהנה חלומי בהתגשמותו . . . שם ...  To the book