לעשות לביתי שלי

אני עצמי התבגרתי, הייתי כבר בעל משפחה ואב לשני ילדים . התלהבותי לצורת חיים שיתופית בקיבוץ פגה במקצת ושוב לא הייתי בטוח שאמצא שם את מקומי . אפשרות אחרת היתה להמשיך לעבוד בבניין, עבודה שהתמחיתי בה במשך השנים . שלטתי ברוב מקצועות הבניה ו התמחיתי גם בניהול, תחילה בסולל­בונה ואחו­כך בקבלנות עצמאית יחד עם אחי . אך חששתי מהתפתחות שעברה על פועלי בניין רבים בארץ, שעם התמחותם הפכו להיות קבלנים . לא פעם ניסו קבלנים ומהנדסים שעבדתי אתם, לשכנע אותי לנסוע לחוץ­לארץ כדי ללמוד ולחזור ארצה עם דיפלומה של מהנדס . דחיתי את ההצעות הללו, כי לא רציתי לנטוש את עבודת הכפיים ­ ראיתי בכך בגידה במעמד הפועלים . עם פרוץ מלחמת העולם השניה נפגע גם ענף הבניין שממנו התפרנסנו והעבודה פחתה לאט­לאט . לא נשארו בפנינו ברירות רבות . זאב ואני החלטנו ­ בעצה אחת עם אליעזר לפנות לנהגות . החלטנו להתעניין בקואופרטיבים להובלת נוסעים באוטובוסים, כיוון שהיינו כבר נהגים מנוסים בעלי רשיון . אולם לא גילינו חריצות יתרה בעניין זה והמשכנו לעבוד בעבודות בניין שונות שנזדמנו לנו . אליעזר, שנוכח באדישותנו, נרתם בעצמו לעניין . הוא נסע לחיפה ולק...  To the book