בפעילות ציבורית

בנהלל התנגדו לחגיגות האחד במאי, שהיו מתקיימות ברוב הישובים בארץ ובמיוחד בערים . גם בעניין זה הייתי יוצא דופן . אספתי כמה פועלים, עם מספר תלמידות מבית­הספר של חנה מייזל, וערכנו את "הפגנות האחד במאי" שלנו בצורה אוריגינלית מאד . היינו יוצאים ליער של הקרן­הקיימת שמעבר לגבעת שימרון, וקוראים שם יחד מסיפורי דוד פרישמן, או סופר עברי אחר שבחרנו כמתאים לארועים של האחד במאי . ■¥■ חיינו בנהלל התנהלו במסלולם הרגיל . עבדנו, התפרנסנו בכבוד וגם חסכנו פרוטה לפעמים . למרות הטינה ששמרו לי כמה עסקנים בגלל פעילותי המפלגתית, היה יחסם של רוב חברי נהלל אלי לגמרי לא רע . רבים אפילו חיבבו אותי ואינני יודע אם בזכות אישיותי, או בזכות תבונת הכפיים שנחנתי בה וכשרוני לעשות כל מלאכה . כאשר נדרשה עבודת בעל מקצוע, תמיד אפשר היה להיעזר בי . בין עבודת בניין גדולה אחת לשניה, היינו מועסקים בעבודות קטנות שונות במשקי החברים . מקום עבודה נוסף בנהלל, שבו הייתי מבוקש מאד, היה "בית­הספר החקלאי לצעירות" . במרוצת השנים נעשיתי יועצה הקבוע של חנה מייזל, מנהלת בית­הספר, לבעיות בניין . הגיעו הדברים לידי כך, שאפילו בזמן שעבדתי בחיפה או...  To the book