ימי מוסקבה

הבחנתי שראשי נשען על מצבה . נזדעזעתי . אך בשבילם זה כבר הפך הרגל, לגור בבית­קברות ולחיות בין המצבות . לא עבר זמן רב וגם אני התרגלתי . סיבת ישיבתנו כאן, היתה הרצון להימצא במקום שאינו בולט לעיני הבריות . עבדנו כדי להתפרנס וחיכינו לתוצאות נסיונותיו של מרכז "החלוץ" להוציא אותנו אל מחוץ לגבולותיה של רוסיה הסובייטית . עבודתנו העיקרית היתה בבית הקברות עצמו, אך לא תמיד הספיקה העבודה לכולם, ואחדים מאתנו עבדו לפעמים בעבודות בניין פשוטות באחד מבתי­החרושת של מוסקבה . מקום עבודה נוסף היה בית­חרושת לנסירת עצים, שם היתה העבודה קשה ואחראית . בבית הקברות היה עלינו להקים גדר מסביב, לאחר שהגדר הישנה נהרסה . הגדר נבנתה בין עמודים בנויים לבנים אדומות . בין עמוד לעמוד יצקנו קיר בטון . היה עלינו לתקן את העמודים עצמם ובעיקר את הכותרות שמעליהם . היו לנו שני מדריכים רוסים, אחד היה מומחה לבטון­ברזל והשני מומחה לבניה בלבנים . כאן התחילה הכשרתנו הראשונה בבניה, שאותה המשכנו גם בקובנה, וכאשר הגענו ארצה נחשבנו כבר בנאים ממש . דן ואני עבדנו תחילה בתיקון הכותרות, ואליעזר, עם עוד כמה חברים, עבדו בהקמת התבניות, בקשירת הב...  To the book