"חדרים" ובתי-כנסת

"מוסף" של ראה"ש ויום­כפורים . אנחנו, הבנים, היינו נוהגים להתיישב בקירבת הדוכן שעליו היה מתפלל ומצטרפים לשירתו­ תפילתו, וכך היינו מסייעים לו . גם לאחר שהתפקרנו, המשכנו במשך כמה שנים כמנהגנו זה כדי להקל על אבא . המוסד החינוכי העיקרי בכפר בראשית המאה היה ה"חדר" המסורתי, בו למדו "אחד מקרא ואחד תרגום" . את כל החומר הנלמד היה ה"מלמד" מתרגם לתלמידיו לאידיש, שהיתה השפה המדוברת בבתי היהודים . בדרך כלל למדו תורה, נביאים וכתובים עם פירוש רש"י . היו ילדים שלמדו גם גמרא . הלימודים, כרגיל, נמשכו רק עד גיל הבר­מצוה . בכפר היו "מלמדים" אחדים שהיו מלמדים בביתם הפרטי או בחדר שכור . אלה היו "מוסדות" פרטיים והיו לומדים בהם כל היום עם הפסקה לארוחת הצהריים . רק נער אחד, יהודה מנוחי, נשלח ללמוד בישיבה בליובביץ' . יהודי שדה­מנוחה היו מחסידי ליובביץ' . היה בכפרנו גם בית­ספר פרטי אחד שנוהל על­ידי אברהם שייקין, ובו למדו גם לימודים כלליים וחשבון . הורים שרצו שילדיהם ילמדו גם רוסית וחשבון, היו שולחים אותם למיספר שעות ביום לבית­ספר זה . בשנת 1910 בנו השלטונות בית­ספר גדול ומרווח שבו למדו לימודים כלליים רק בשפה הרוס...  To the book