המשפחה

גם את עטל וחיה, שתי בנותיה מבעלה הראשון שהיה ממשפחת פרוג, קרוב משפחתו של המשורר פרת שנולד בבורובי­קוט . משפחה גדולה היינו איפוא בת 14 נפשות, ועול הפרנסה מוטל כמובן על אבא, כי עזרת הילדים היתה מועטת . הילדים גדלו ויחד אתם גם המשק . עודני זוכר את ביתנו הישן, אותו בית עם החלון האטום באמצע, הפונה לרחובה של המושבה . זו היתה התכנית של בית האיכר היהודי שנבנה על­ידי השלטונות המיישבים . בבית זה גרו עוד אבות­אבותינו מאז ראשית התיישבותם במקום זה . לא היה זה בית גדול ביותר . גגו היה מצופה קש מהודק שהגן כראוי על הבית מקור בחורף ומחום בקיץ . ולמרבה הפלא גם לא דלף . עם גידול המשפחה היה הבית צר מלהכיל את כולם . ובאביב של שנת 1914 בנה אבא את ביתנו מחדש . הוא הגדיל אותו לרוחב ולאורך וכיסה אותו בגג­רעפים . נוסף לזה הקים בסמוך לו בהמשך לתוך החצר, מיבנה לרפת ולאורווה . בבניין זה היה מקום ל­ 18 ראש סוסים ופרות . עד הקמת הרפת היו הפרות בקיץ בשטח פתוח מגודר ובחורף הוכנסו לסככה דלה, ולסוסים נמצא מקום בחורף בבניין קטן ששימש גם כמחסן, קרוב לחזית החצר­ החצר עצמה היתה מגודרת בקיר לא גבוה מאבנים שטוחות שנמצאו בסביב...  To the book