בטירונות

בצעד מהיר הדומה לריצה, וכל הדרך למטבח : אימונים, עמוד, במקום דרוך, קדימה, החלף צעד וכדומה . . . עד שמגיעים למטבח עובר התיאבון מרוב עייפות . האימונים בזמנם ובמקומם, עד כמה שלא יהיו קשים, נותנים לך בכל זאת סיפוק . אבל אימונים על חשבון הנופש שלך ובלי שום יסוד אלא בגלל מצב רוח של סרג'נט ­ זה מעליב . אחר­הצהרים הרעיש הרעשן, סימן לאזעקת אויר . הסתדרנו עם כל החגור על הכביש והתחלנו לרוץ, עד שבאמצע הדרך החזירו אותנו . מתברר שהסרג'נט טעה : במקום להחזיק אותנו כפי שלימד אותנו בפנים הבונגלו, הריץ אותנו . בטח מחר ישפוך עלינו את זעמו בעבור שגיאתו שלו . . . אני מחכה בכליון עינים למכתב מהבית, לדעת איך עבר הניתוח אצל אבא . ברכי כואבת, אך אתאמץ עד יום שני ואז אנסה לגשת לרופא . . . 1942 . 8 . 6 אני סובל מאד מהרגל . עוד טוב שלא היה קשה היום . אחה"צ היה לנו שעור תיאורטי ברובה, ובסוף השעור התפתח ויכוח עם הסרג'נט . יצחק נעלב מאד כששמע שהסרג'נט מבכר את הערבים כחיילים . ישבתי ושתקתי כיון שלא היה מה להוסיף . נאמרו דברים די חריפים לסרג'נט, כמובן בדרך "הלצה" . לבסוף, הוא רצה לתקן את המצב והתנצל שהיות ואנו בתור נהג...  To the book