|
|
הדלאי למה שב והדגיש בכתביו ובפורומים דתיים רב תרבותיים שהתכונה האתית הראשונה במעלה היא החמלה . לדבריו תנאים הכרחיים ומספיקים לשלמות אנושית מוסרית הם החמלה כאיכות נרכשת לצד התובנה של טבע המציאות : לי זה ברור שתחושה כנה של מחויבות יכולה לנבוע מפיתוח חמלה . רק תחושה ספונטנית של אמפתיה לאחר יכולה באמת להניע אותנו לנהוג באופן מיטיב [ . . . ] . עלינו לכבד את זכותם של כל בני האדם והאומות לשמר את ערכם וטבעם הייחודי ( 189 ‑ 188 : 2002 Garfield ) . פירוק הנשק החיצוני נובע מפירוק הנשק הפנימי . הביטחון האמיתי לשלום מונח בתוכנו ( Tulku 2018 : VIII ) . התייחסותו של הדלאי לאמה לאתיקת החמלה מדלגת בין רמת המיקרו האישית, שבה החמלה היא איכות נרכשת, לבין רמת המקרו הסוציו-פוליטית הערכית, שקורית לנו "לכבד את זכותם של כל בני האדם לשמר את ערכם וטבעם הייחודי" . התייחסותו של הדלאי לאמה לחמלה הכוללת הן את המידה הטובה והן את הערך האתי של החמלה, להכרה וכיבוד מעלה שתי שאלות ליבה : 1 . האם החמלה היא ערך ? אם החמלה היא מחויבות אתית לאחר האם ישנה חובה מוסרית לטפח את החמלה בתוכנו ? והאם לפי ההיגיון האתי של אתיקת החמלה,...
To the book |
|
|