86 עמלה עינת באופן כללי היו לאורך השנים מעט מאוד דברים שעניינו אותי בלימודים . למשל, במתמטיקה הבנתי את הבעיות, אבל לעקוב אחרי הפרטים הקטנים שהופיעו ברצף הספרות שבתרגילים היה בלתי אפשרי בשבילי . זה היה ממש נורא . אם היו שואלים אותי בעל פה, הייתי יודעת את התשובה, אבל בכתב תמיד הייתה לי שגיאה, ולא היה ברור, לא לי ולא למורה, למה זה קורה . הכי גרוע היה לי בלשון . הכי גרוע . וגם בספרות . באופן קבוע לא קראתי כלום . גם בתנ"ך לא הבנתי שום דבר . זיהיתי את האותיות בספר וגם את הרצף שלהן בתוך כל מילה, אבל לא קלטתי כלום מהתוכן של המילים והמשפטים . הייתה לי בהחלט בעיה קשה בהבנת הנקרא . בבית לא לחצו עליי בעניין הלימודים, לא התייחסו לזה בכלל, גם לא לפער בין זה שהייתי כאילו ילדה נבונה ביום-יום לבין המצב הלימודי שלי . לא דיברו על זה בכלל . באופן כללי יש לי הורים שלא מדברים כמעט, לא בינם לבין עצמם ולא איתי . הדבר היחיד שאליו הגיבו כלפיי היה החוצפה שלי . ככה יצא שגם מבחינת בית הספר וגם מבחינת הבית הייתי די מוזנחת . מה אני הרגשתי ? צפתי ולא ידעתי מה מצופה ממני . הייתי נוכחת בכיתה ובבית אבל ממש לא ידעתי מה מ...
To the book