|
|
נראה שקיצור שמות רגיל אצלנו . ראו מזר, אמוץ ( אנציקלופדיה מקראית ) . כשחזקיה בן אחז נימול, ונאמתי בטקס . אני רואה בנבואה הקצרה "כִּי יֶלֶד יֻלַּד לָנוּ [ . . . ] תַּעֲשֶׂה זֹּאת" ( ישעיהו ט, ה ‑ ו ) נאום שנשא ישעיהו בטקס המילה של חזקיהו נין אחיו . בממואר לא כינה את טקס המילה בשם "ברית", משום שבראשית יז, פרק שביסודו רעיון המילה כברית בין ה' לאברהם וזרע אברהם, הוא חלק מן המקור הכוהני המאוחר ברובו לישעיהו . עם זאת, ביהודה נהגו מימי קדם למול את הילדים כסממן זהות ואף כמעשה דתי . כך עולה מבראשית לד ומשמות ד, כד ‑ כו, שניהם חלק מן המסורות היהודאיות הקדומות ( J ) . אני מניח שבבית המלך לפחות בוצעה המילה במסגרת טקס, ושהנבואות על מלכים פלאיים אינן אלא ברכות שנאמרו בטקסים אלו על ידי נביאים . נאמתי בטקס המילה ואמרתי ששורש ישי עומד לנס עמים והוא ימלוך . ישעיהו יא, א ‑ י . רבים מתבלבלים בעניין האות שבשמות מהר שלל חש בז ועמנו אל . ישעיהו ז, י ‑ ח, ד . כאות לכך שהתוכנית של ארם ושל אפרים / ישראל להשתלט על יהודה לא תצלח, ניבא ישעיהו ש"העלמה" תהרה ותלד בן בשם עמנו אל שיאכל חמאה ודבש, ובטרם ידע הילד להבחין...
To the book |
|
|