|
|
למדנו אַדְרַמֶּלֶךְ ושַׂרְאֶצֶר בני סנחריב הרגו אותו בחרב באשור וברחו לאררט . כבר כתבתי מספר פעמים שנבואותיי על מפלת אשור אינן מכוונות לנפילת האימפריה האשורית כולה, אלא לאירוע חד-פעמי זה של "מפלת" צבא אשור הצר על ירושלים והימנעותם מלכבוש את העיר, לאחר שכבשו את שומרון ואת יהודה ואת ארם ואת פלשת ואת שאר ארצות האזור . פעם אחר פעם נמנעו מלכי אשור ברגע האחרון מלכבוש את ירושלים, והפעם העניין היה ממש בדרך נס . וכך הרגיש העם, הן הירושלמים הוותיקים והן אנשי שפלת יהודה הכפריים ואנשי המדבר שנמלטו לירושלים מפני האויב . מי שלא ראה שמחת ירושלים לאחר מפלת סנחריב לא ראה שמחה מימיו . אני עצמי חיברתי שירי הלל לה' שליוו במקדש את זבחי התודה הרבים שהובאו בעקבות הנס . עמוס אומנם בכה על האבדות הגדולות בנפש בחודשים הארוכים שבהם שהו חיילי אשור בשפלת יהודה וכינה את הפליטים "שריד" ואת ירושלים "סוכה בכרם" ו"מלונה במקשה" ו"סוכת דוד הנופלת" . לעומתו, אני ראיתי בהם קהל גדול הנוהר אל בית ה' כביום חג . אודה ולא אבוש שציפיתי להתגשמות כל נבואותיי על אחרית הימים בימים ההם, הגם שידעתי שלא חזקיה אמור להגשימם אלא מנשה, וגם ...
To the book |
|
|