sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
הילדים התאוששו . "בואו נרקוד 'סביבון סוב, סוב, סוב'" ביקשה ארנחילה . ובתוך הצפיפות התארגן מעגל קטן של ילדות, מעגל אליפסי ובצעדים זעירים רקדו את ריקוד הסביבון . הילדה ההודית הקטנה נסמכה אלי והביטה ברוקדות בעיניים גדולות . "נורה, בואי" הן משכו אותה אליהן . חברים מסביב מלווים את הילדות במחיאות כפיים . שני הילדים ששכבו רועדים מאחרי גבי, נרגעו והביטו בילדות . "הבנות האלה, תמיד מוכרחות לרקוד" . לא בכעס של "בניס­ בנות" אמר, חיבה היתה בקולו . ­ "מה עכשיו ! " שאלו המבוגרים זח את זחל ­ "זח נגמר ! " ­ "נחכה להוראות . יודיעו לנו . " אם אמנם חלפה הסכנה, יגיעו אלינו, יודיעו . הלוואי והוראות בלבד בפיהם . בפתח הופיעה מרכזת החינוך . "שלום ילדים" פונה היא אליהם . "הבאתי לכם נרות . נחמד אצלכם וחם . בחוץ קר מאוד . " ­ "אני רוצה פיפי" . ­ "אני רוצה לצאת" . ­ "גס אני" . ­ "גס אני" . הילדים התאפקו שעה ארוכה ולא ביקשו דבר . עתה, משחשו בהרפיית המתח, בחלוף הסכנה, פרצו מתוך עצמם . מלים, דחיפות, בכי . "ילדים הקשיבו", נשאה קולח החברה, מרכזת החינוך . "אפשר לצאת, ללכת לעשות פיפי, אבל אל תיכנסו לבית . חושך שם, אין לנ...  To the book
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help