עם ראשוני הפלוגה המקובצת באילת

באיו לחבריה לא משפחת ולא בית, נקשרו בינינו קשרים אישיים יותר קרובים מאשר בין מחנך לבין כיתח רגילה . עת התחנך מישקה בחולתח, עבד עם מולקה בדיג . קשר זח בין מישקה למולקח בחולתח ובאגם והמטרה המשותפת החדשה, דיג במפרץ אילת, המפגש חבלתי­צפוי והלבבי ביניהם, הוביל כמו מאליו לעבודה משותפת ולהבנה הדדית . במכתבו הראשון מאילת כתב מולקת : " . . . גמרתי לבנות את חרשת . לקח לי די הרבה זמן . תוך כדי עבודה לימדתי שתי בנות לעבוד ברשת . מחר אני מכניס אותה לים ונקווה שנתחיל לדוג דגים . אם כי בעבודה ברשתות סמוך לחוף גם החבריה של מישקה לא מצליחים בשבועות האחרונים . . . כמו כן גמרתי על שותפות מלאה עם החבריה של מישקח על הספינה . וזחו הישג חשוב, לא רק ביחס לפרנסה בעתיד הקרוב, אלא זח מוכיח גם מה שנקרא דו­קיום . השותפות היא על חמישים אחוז . כל אלה חם דברים נאים כשלעצמם, אבל כל זמן שאין לי על מי להשאיר את ריכוז העבודה ואת הציוד פה בפלוגה, אז המעט הזח שישנו ילך לטמיון מהר מאוד . . . " . . . אני כבר יותר משבוע כאן והזמן חולף כמו כלום . עם כל ידיעתי והכרתי שבאתי לזמן קצר והנח הנח אני חוזר, יש לי פח הרגשת בית עצומה . ...  To the book