במלחמת השחרור

מולקת נקרא עוד בטרם חחפוגח לעלות לנבי יושע לחיות מפקד המצודה . לא חיתה לו דרגה של מפקד . אך מי התחשב או בדרגות ! שוב מכתבים, הפעם מכתבי מלחמה . " . . . חגעתי הנח בשלום ותיכף כיבדו אותי באופן יסודי מאוד . פצפצו לנו די יפה את הבניין ] של המצודה [ . אבל כדי שיפול הם צריכים לפחות להרעים כך חודש ימים יום­יום . כרגע היה במשך יומיים שקט מוחלט חוץ מפצצה מאווירון שנפלה כ­ 15 מטר מן הבניין . שמעתי שדפקו על חבית, תודיעי לי מה קרה . שאלתי בראש פינה ואמרו לי שלא היו נפגעים . תודיעי לי בפרוטרוט, כמה ואיך הרביצו ומה נפגע . נוכחותי פח חיתה דרושה מאוד . היה פח ברדק עצום . מה שיחיה הלאה אינני יודע, נחכה קודם כל לשביתת נשק . בינתיים יושבים אחוזי פחד, אבל אני אוציא להם את זח לאט לאט מהראש . "יצאתי מהבית בלי כלום . תשלחי עם האיש הראשון שיעלה את המעיל הקצר, פנס כחול, מגבת וכלי רחצה . היי שלום והחזיקי את הראש גבוה . . . " ערב צאתנו לתל יוסף הגיע מולקה מנבי יושע להיפרד מאיתנו . היה בוקר, ישבנו באוטובוס, כשכל חברה מחזיקת על ברכיה תינוק ופעוט צמוד אליה . מחוץ לאוטובוס עמדו החברים, ביניהם אמהות ואבות שנשארו להגן...  To the book