נא להכיר

לא השבתי על כך . אולי . ואף פעם לא נתתי דעתי על איך חורי התמודדו בבעייתם זו . ראיתי רק את העוול שנעשה לי . לא רצף של עוול היתה בילדותי חרבה למידה מעובדות החיים . קיבלתיה כחכמת חיים . בעודי ילדה בחנתי את האדם כאדם ולא את שייכותו הלאומית או הדתית אבל הייתי צריכה למצוא לעצמי שביל בסבך . בחנתי את הסובבים אותי, צפנתי רשמיי כשהייתי סוקרת את ימי ילדותי ­ חיתת זו עין חרוד, שהעלתה בי חיוך של "סבא וסבתא שלך ישבו שבעה אחרי שאמא שלך נישאה ? " "רק סבא . גם הוא התפייס, כעבור שנים . אמא ביקרה אותם כעבור שתים­ עשרח שנה והביאה עימה את אחי, להעיד שנימול . משפחתה היתה אז בליטא בקובנה . סבתא שמרח על קשרים עם אמא כל הזמן . אבל כאשר אחותי נולדה כתבה סבתא לאמא, 'תשאירי לו את הילדה ובואי' . אני חושבת שהחינוך היהודי שקיבלנו ניתן לנו בעיקר בהשפעת סבתא . אמא שלי התגעגעה אליה מאוד . היא האמינה, שבחינוך שלנו היא מכפרת על נישואי הטריפה שלה " "כל אחד עם 'החבילה 1 שלו . " סגר מולקת את הנושא . יום אחד לבשנו את בגדינו היפים ונסענו לכפר סבא . לכאורה היה הכל פשוט מאוד . ללא גינונים של טקס . "חנה מולקה . הוא בא עם נערה" ו...  To the book