לפנים, מתוך עין הרשת ונזרק אל ארגז שבקרקעית הסירה . דגים קטנים הוחזרו בזריקה המימה . שני ארגזים מלאו דגים . "חלש," פסקו הדייגים . בדרכנו הביתה שטנו לאורך החוף המערבי . השמש נטתה לערוב, השמיים התפרשו באופק באודם השקיעה, האיקליפטוסים השתקפו במים כצללים נעים במשק הרוח . מולקח הצביע על קנים ועל סוף, על להקות קטנות של ציפורים, על רכס הרי נפתלי, שדמות אישה שכובה לו . לא כמפגין פקח את עיני לראות, לא כמוכיח ידיעתו . כאדם הנושם את הנוף, החולש על צומח וחי, בא לשתפני בהנאתו, ועיניו נוחרות ממראה למראה . " . . . אין לי מה לספר על חולתה הקיבוץ", כתבתי לחברתי שנשארה בנען . "הקיבוץ עלוב למדי, גם אס חבריו אנשים עליזים הם . מה שיש כאן זה נוף . נוף כובש . נוף אוצר חיים מופלאים . כלכך, כלכך עד שאת עוצמת עיניים, ומראות בשפע מתרוצצים בראשך . . . . " תהיתי על אהבתי . למה דווקא הואל מראהו ! תכונותיו; שאלתי את עצמי . מה כובש בו, במולקהל מה מקרב אותו אליל האס הוא הפרחח מהרחוב שלי, הפרחחים אוהבי מעשי הקונדס ! האס מזכיר הוא לי את המדריך שלי בתנועה, המוצא תשובה לכל שאלה והשקפת עולמו ברורה לול האם הוא התלמיד המ...
To the book