פרק שביעי: המעבר התרבותי של הנקלטים: 'כיבוש העברית' ו'כיבוש העבודה'

המעבר התרבותי של הנקלטים : 'כיבוש העברית' ו'כיבוש העבודה' בתקופה שבה שלטה בארץ, בהשראתו של דוד בן­גוריון, ההשקפה של כור­ ההיתוך ומיזוג­הגלויות, נשאר הקיבוץ יחידה טוטאלית ואוטונומיה, החיה לעצמה בכול : בשגרת היום­יום, בחג ובמועד, בשבת, וכמובן, בחיי המשפחה ובכל שלבי החינוך, מגךהילדים עד סוף בית­הספר התיכון . הקיבוץ קיים לעצמו את שלוש ­ וכן מערכת לאכיפת החוק . ­ המחוקקת, המבצעת והשופטת הרשויות ולסגירת מעגל החיים, גם בית הקברות היה בקיבוץ . לכאורה, הקיבוץ נמנע מלהסתגר בחצרו . הוא קלט עולים מתוך חברות נוער בביתו­פנימה, ושלח מחבריו לפעול בקרב בני הנוער בא ^ ובגולה ) ובשעת הצורך, ב'הגנה' ובפלמ"ח ( , אך בפועל כל יישוב קיבוצי היה יחידה לעצמה וקהילה לעצמה . בסיטואציה שנוצרה, לצורך השתלבות בארץ החדשה נודע תפקיד מכריע לכלי המרכזי של המהפכה הציונית : השפה העברית . לדידם של חברי הקיבוץ החדשים, ■כיבוש העברית' היה לא רק משימה של השתלבות תרבותית בנוף החדש, אלא גם רכישת אפשרות לקלוט את העולם החיצוני ­ באמצעות העיתון והספר ­ ואפילו לקיים את הפעילות הפוליטית שהייתה כה חשובה לעוליכ מאמריקה הלטינית . במהלך ה...  To the book