ה. הפרט בתנועה - הפרט בחלוף השנים

פרק שלישי חייהם כדי לתת לי בית וחום כפי שהיו קודם לכן . . . הגעתי ל'קידמה' . היינו נפגשים כל שבת, ובימי ראשון היינו יוצאים לטיולים מסביב לסנטיאגו הבירה . התלהבתי . . . לעולם לא אשכח את שיחתי הראשונה עם הקבוצה . היינו 12 בנות מאושרות . . . שיכולנו לדבר גרמנית, שיכולנו להיפגש להחלפת חוויות ומצוקות, וסתי הייתה המדריכה הראשונה שלי . . . 'קידמה' גדלה ולי היו שנים מאושרות . . . כל דרכי 7 * 7" / החדשה היו לא משמעותיות לעומת הפעילות בתנועה בימי רביעי, שבת וראשון . . . שם הרגשתי מה זה להיות יהודי . . . והרגשתי מאושרת שאני שייכת לאותו עם של הרמב"ם, שפינווה, איינשטיין, קפקא, פרויד, הרצל, נורדאו, גולדה מאיר, הנרייטה סאלד, בן­גוריון וחיים ויצמן . . . היו אלה שנות למידה והשכלה לכל החיים . . . בשלהי 1941 קיבלנו לתנועה את ה'פלומרוס' ] ,plumeros הכוונה לילידי צ'ילה, דור ראשון של בני המהגרים ממזרח אירופה; משמעות המושג היא 'אינדיאנים עם נוצות' [ הראשונים . כעת הורכבו קבוצות מעורבות של בנים ובנות, והוקדש זמן לקריאת חומר שביטא את האידיאולוגיה הציונית . חיי הקבוצה והקן ] ביתן של הציפורים הנודדות, קרי החניכי...  To the book