פרק ב': מדיניות סוציאליסטית וציונית - מאבקים והכרעות

בנייך ­ בונייך מצד חברים בארגוני המבוגרים וגם בין חברי נוער פועלי­ציון היו רבים שלא גילו עניין בהבונים . בדוח ההנהגה לוועידה ה­ 14 ) אוקטובר 1936 ( אף נמסר על מקומות מספר, שלא היו בהם כלל פעילויות משותפות בין נוער פוע"צ לבין הבונים . 3 דוגמה למתחים ששררו בין ארגון הנוער לבין ארגוני המבוגרים אפשר למצוא בדיון שהתנהל באוקטובר אותה שנה, שבה נידונה טענת הנהלת הפארבאנד שהבונים מתעלמת ביודעין משפת היידיש . יואל ענטין, מפעילי התרבות והחינוך, תבע בתוקף ש­ 090ד מהתכתבות הבונים תתנהל ביידיש . כמו כן דרש, שמורי ה"פאלק שולן" ישותפו כמדריכים בכל קבוצות הבונים שיאורגנו בבתי­ספר אלה . גם במועצת ה"שולן" הועלו טענות דומות . אנשי הבונים חזרו והביעו את עניינם בטיפוח תרבות היידיש . הם דחו אמנם את הדרישה שהמורים יפעלו כמדריכים, אך לעומת זאת הסכימו לשתפם בעבודה החינוכית, במיוחד בהכשרת מדריכים . ויחד עם זאת, הם עמדו על הצורך להכיר בעובדה שאנגלית היא שפת הדיבור של החניכים . כמו כן הטיחו כלפי חברי הפארבאנד שאינם מגלים עניין מספיק בעבודה של ארגון הנוער, ואז הוחלט להקים ועדה משותפת לטפל בנושא, ועדה אחת מיני רבות ...  To the book