פרק שני: היישוב במבחן ההתעת'מנות

28 יעקב מרקוביצקי אחת עם בתי הספר הרשמיים . ה . תלמידי בתי ספר לרופאים, רוקחים ורופאי שיניים . 4 רבים העדיפו לנטוש את הארץ ובלבד שלא להתגייס לצבא, 'שאת טיבו ויכולתו ראו בחיילים מזי הרעב, עטויי הבלואים ואכולי הקדחת שסובבו בחוצות הארץ' . 5 העיד על כך מאיר דיזנגוף, מן הבולטים שבעסקני היישוב : אך הגדודים החורקים היו כצאן לטבח יובל, הם נסחבו לקרב בלי הכרת חובה לארץ או לעם . וכשהיינו מסתכלים אל עיניו התמימות של החייל התורקי וכשהיינו רואים אותו מתהלך בעירום ובחוסר כל, מתענה בחרפת רעב, בזוהמה ובתוליים רעים, מופקר ככלב לקור ולשרב ולכל מיני פורענויות ­ היה הלב דוה עליו . 6 מנהיגי היישוב מצאו עצמם ב'כף הקלע של הנאמנויות', בין הרצון להפגיך נאמנות ל'מולדת' התורכית מחד גיסא, לבין התקווה לניצחון מדינות 'ההסכמה' ­ מאידך גיסא . דו­ערכיות זו מתמצית בכתביו של דיזנגוף : . . . רבים בתוכנו רחשו אהדה והערצה לגניוס הגרמני ונתנבאו לנצחון הצבא האשכנזי, זה המאורגן ובעל משמעת של ברזל . הללו זכרו אז לגרמניה גם זכות 'ההשכלה' הברלינית וזכות 'חכמת ישראל' שהתפתחו בארץ זו, ובזה בקשו להטות את לבות היהודים בא"י לצד ממשלו...  To the book