חטא תפוח "עץ הדעת": נשים מדברות על מעורבותן בקיבוץ המשתנה

282 ארנה שמר חידוש, אך מתמיהה העובדה שבקהילה דמוקרטית באורחות חייה, הנתונה בתקופה קריטית של שינוי, קול הנשים חלש ביותר . כאשר מושמע הקול, הוא אינו קול פמיניסטי ואף אינו קול נשי . הוא אינו מאורגן, ללא זהות קבוצתית, ללא עוצמה ונטול מסר חברתי משמעותי . זהו קול של יחידות המעורבות בצורה תועלתנית להשגת מטרה ספציפית . לרוב זהו קול חושש, מתבייש ולא בטוח בעצמו . אמנם, כל הנשים שעמן שוחחתי טועמות מ"עץ הדעת", חלקן בשמחה וחלקן בליית ברירה . כולן הפנימו במשך השנים שכדאי להן להגביר את מודעותן והבנתן לגבי השינויים בקהילתן, וכי השינויים צופנים הזדמנויות חדשות . הן גם מבינות שמודעות בלבד אין בה די ומשמעות השינוי הוא עשייה . אך הנשים אינן לוקחות חלק בעשייה זו . רק מיעוט מהן עובר מהמודעות להתרחשות השינוי ­ להשפעה על מהותו . ואלה המעורבות והמשפיעות בדרך כלל חשות נענשות, שמחיר מעורבותן גבוה מדי . "וייבן אלוהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה, ויביאה אל האדם . . . " אמר אלוהים : מאין אביאה ? אמרו אבותינו : מאין נבראה ? לא מן העין ­ שלא תהא סקרנית לא מן הפה ­ שלא תהא פטפטנית לא מן הלב ­ שלא תהא קנאתנית לא מן הר...  To the book