|
|
148 מיכל פלגי השוויון בין המינים בקיבוץ בתהליך התגבשותה של האידיאולוגיה הקיבוצית חלו שינויים במקומו של נושא השוויון בין גברים לנשים . בתחילת הדרך, כשכל החברים היו עסוקים בבנייה ויצירה של צורת היישוב החדשה, כמעט ולא דנו בו . היה ברור מאליו שכל אדם הוא אדם בפני עצמו, ולא עלתה מחשבה לדון באופן ספציפי בנושא הזה, למרות שמרגע היווסדו היתה קיימת בעיית השוויון בין המינים . נשים יכלו להשתוות לגברים כל עוד נהגו כמותם . התביעה היתה ל"שוויון חדכיווני", נשים יכלו לעתים לעשות עבודות "גבריות", אבל הגברים לא היו צריכים ולא רצו בדרך כלל לעסוק בתחומים בהם עסקו נשים . ההגדרה "מכל אחד לפי יכולתו ולכל אחד לפי צרכיו'' התכוונה אמנם הן לגברים והן לנשים הבעיה היתה שיכולתם של הגברים נתפסה בשונה מיכולתן של הנשים . תפיסת היכולת היתה מסורתית ולפיה נוצרה חלוקת התפקידים הבסיסית בין המינים בקיבוץ . עם השנים, כאשר נוצרו דפוסים קבועים של חינוך ושירותים, וכאשר חלק גדול מהמטלות המשפחתיות עברו לאחריות הקיבוץ, החלו הנשים למחות על הדרתן מתפקידים ועבודות מסוימות ומחויבותן לאחרות ) פלגי ואדר, 7991; פוגלביז'אווי, 2991; 198...
To the book |
|
|