גלות בבית

168 פרק 5 המדינה, שהעבירה את רוב הבדואים לאזור מצומצם ומועדף פחות בלב המרחב המדברי, קידמה חקיקה לחיזוק אחיזתה בקרקעות בנגב הצפוני והמערבי ולקידום ההתיישבות היהודית וצורכי הביטחון שלה . 7 המדינה נשענה על חוק עות׳מאני ( שנשמר גם בתקופת המנדט ) שעל פיו קרקע שלא נרשמה עליה בעלות רשמית של יחידים ושנשארה בלתי מעובדת נחשבת ‘מאוואת׳ ( מתה ) ונמצאת בבעלות המדינה . מאחר שרוב הבדואים, תושבי הנגב לשעבר, חיו מחוץ לגבולות המדינה והוכרזו רשמית כנעדרים, ובידי רוב אלה שנותרו בישראל והועברו ממקומם לא היה רישום בעלות על הקרקע שבה ישבו לפנים, הכריזה המדינה על בעלותה על רוב שטחי הנגב . היא העניקה שטחים נרחבים ליישובים חקלאיים יהודיים בנגב וייעדה שטחים נוספים להקמת יישובים חדשים . המדינה המשיכה לקדם גם את מדיניות הייעור כהגשמת האתוס ההתיישבותי של מאבק במדבר ומתוך מגמה להבטיח את השליטה בקרקעות הנגב הצפוני . בשנת 1952 החלה הקרן הקיימת לישראל לנטוע את יער להב בצפון הנגב וב- 1964 את יער יתיר . אתר הקרן מציג את נטיעת העצים בעשרות אלפי דונם של יער יתיר כראיה לכך ש׳ביכולתנו להילחם 8 כשהוא משחזר את הרטוריקה המלחמתי...  To the book