|
|
[ ב נ ז ' מ ן ק ו נ ס ט אן ] [ 8 ] של הכלל" . לעומת זאת, החירות של בני העת המודרנית מתבטאת בחופש הפרט לומר ולחשוב ככל העולה על הדעת ; בחופש האמונה ; בחופש להחזיק ברכוש, לעבוד ולעסוק במסחר . ביטול העבדות, המוסד שבזכותו התאפשר לאזרחים הפנאי להתדיינות יומיומית, הרחבה טריטוריאלית של הארצות, הנטייה להחליף את המלחמה במסחר ודרישות לעצמאות בתחום הפרטי — כל השינויים הללו מסבירים את המעבר מתפישת חירות אחת לאחרת . "מטרתם של בני העת העתיקה הייתה חלוקת השלטון החברתי בין אזרחי המולדת כולם, זה היה הדבר שאותו הם כינו בשם חירות . מטרתם של בני העת המודרנית היא להבטיח את ההנאה מתענוגותיהם הפרטיים ; והדבר שאותו הם מכנים בשם חירות הוא יכולתם של מוסדות להבטיח את קיומה של ההנאה הזו" . ואולם המהפכה הצרפתית שגתה כשרצתה להחיות את החירות של בני העת [ 9 ] [ ה ק ד מ ת ה ע ו ר ך ] העתיקה, כלומר להכפיף את היחידים לשלטונו של הגוף החברתי . האם פירוש הדבר כי אבד הכלח על החירות הפוליטית ? ההפך הוא הנכון . היא הכרחית, אבל בצורות אחרות . הסכנה טמונה בכך שהאזרח המודרני יאבד עניין בזכויותיו ובחובותיו הפוליטיות . קונסטאן דגל...
To the book |
|
|