|
|
"ספר האמונות" [ 499 ] מעיינות המרכבה ונרשם על האופן והצד שחטא, וכן הראוי לתתו עוני או עושר או חכמה – הכל על פי הדין" . 162 משפט זה של גלגול חל לא רק על הפרט, אלא גם על עם ישראל כולו, כפי שהוא מוסיף : מכאן אתה למד כי על פי הדין האדם נדון ולפי מעשיו . . . ואחר שכן הוא, כל גלותינו והנהרגים ונאנחים והעשוקים על פי הדין הגמור הוא, וזהו שאמרו אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף 163 – להתגלגל . והפסוק בא על נכון "כִּי לֹא לְעוֹלָם אָרִיב וְלֹא לָנֶצַח אֶקְּצ [ וֹ ] ף כִּי רוּחַמִלְּפָנַי יַעֲטוֹף ( בגוף ) וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִיתִי" ( ישעיה נז טז ) , ואז, כשיכלה הגלגול, יבא האור האלהי על ידי הצורות החדשות הזכות . ואין ספק כי מיום חרבן בית ראשון לא היו נפשות חדשות אלא כלם מתגלגלות, ולכן נאמר בתלמידי הלל שהיו ראויין שתשרה שכינה עליהם כמרע"ה ( = כמשה רבינו עליו השלום ) , אלא שאין הדור ראוי לכך, 164 כי אחר שהשכינה נעלמה "הַשֹּׁומְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר" ( שיר השירים ג ג, ה ז ) ומקיפים ומעלימים האור האלהי לא היה נבואה כלל . ואז"ל כי מיום שחרב בית המקדש לא היתה זכוכית לבנה, 165 והוא רמז לאור הב...
To the book |
|
|