ח. הפתיחה ל"ספר תורת הספירות" – מעלת התורה על הפילוסופיה

"ספר האמונות" [ 469 ] ואם נאמר כי מעשה מרכבה שראה יחזקאל נוכל לפרשה על פי דרכיהם, קורא אני על היוני : חכם עדיף מנביא, 85 כי הוא ראה בהקיץ באספקלריא המאירה מה שראה הנביא במשל וחידה בתנומה באישון לילה ואפילה כפי הזדמנות השעה . ולמה להם לרז"ל למסור ראשי פרקים ברמיזה ובלחישה לבעלי התנאים ההם, כי החכמה הזאת "אֵצֶל כָּל פִּנָּה תֶאֱרֹב" ( משלי ז יב ) , לטוב ולרע, לצדיק ולרשע, לטמא ולטהור, בין בן ברית בין שאינו בן ברית, "בָּרְחובוֹת תִּתֵּן קוֹלָהּ" ( שם א כ ) במתק שפתים ומליצת הדבור . ולמה נתגאה המשורר ברוח הקדש "מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל" ( תהלים קמז יט ) , "וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם" ( שם כ ) . והלא החכמה האלהית הנעלמת מכלל בני ישראל אלא היחידים, "אֶחָד מֵעִיר וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה" ( ירמיה ג יד ) , אם יזכה לראשי פרקים . היא נתונה למנה לבני הנכרים, עמונים ומואבים והגרים, אף חכמה מעשית אם יצוייר להם שהיא חכמה . ואני רואה להם לאבות הקדושים שהיו מעלין מכלל התורה עד רום מרומים, כי הם מנו שלש מעלות בזרע ישראל : א' היותם בצלם אלהים, כמו שכתוב חביב אדם...  To the book