ב. התפשטות הקבלה ומעמדה מול הפילוסופיה בשלהי ימי הביניים

"ספר האמונות" [ 439 ] ויהי אור" . הציטוטים לקוחים מפרשיות שונות של גוף הזוהר, ואין סימן שהמחבר הכיר את פרשיות מדרש הנעלם, את המדרשים הזוהריים למגילות או את תיקוני זוהר והרעיא מהימנא . העובדה שהוא ציטט את הטקסטים הזוהריים בשם "מדרש ויהי אור" מלמדת שהשם "זוהר" עדיין לא השתרש אף בתקופתו . כנראה השם "מדרש ויהי אור" מלמד שהאסופה הזוהרית שהייתה בידי אלנקאוה התחילה במדרש על פסוק זה, הנדפס בזוהר בראשית מה ע"ב . 18 ר' ישראל אלנקאוה כתב את ספרו כחיבור מוסר פופולרי המופנה לציבור הרחב, אך השפעתו היתה מועטה ( האפיל עליו ספר "מנורת המאור" מאת ר' יצחק אבוהב, שנכתב לפניו ) . 19 מכל מקום, לפנינו עדות שנפתח פתח לחדירתם של מקורות קבליים לספרות המוסר הפופולרית . דוגמה נוספת, מוצקה יותר, לתופעה זו הוא הספר "עקידת יצחק" מאת ר' יצחק עראמה – חיבור פרשני נרחב שהתקבל בציבור והשפעתו היתה רבה – ועל יחסו של ר' יצחק עראמה לפילוסופיה כותבת שרה הלר-וילנסקי את הדברים הבאים : 20 בהעלאת בעיות פילוסופיות פותח עראמה על-פי-רוב בניסוח שניסחן הרמב"ם ב"מורה נבוכים", הוא כתבה הקלאסי של הפילוסופיה העברית של ימי-הביניים . אבל לע...  To the book