יח. "הקנה" – שילוח הקן וגלות השכינה

ספרי "הקנה" ו"הפליאה" [ 379 ] קיום המצווה מייצג את הצד השני – "לא תניחם בגלות" – וספירת יסוד שומרת על ישראל ואינה מתירה לכלותם . והמחבר ממשיך ודן בפרטי ההלכה הנוגעים לסוגיה זו ומשלב בדיונו התייחסות למשמעות הדברים בעולם העליון . וכך הוא אומר : כן הדבר כאשר יחטאו הבנים האם נשלחת, אף אם היא בראש האדם, והבנים משחיתים מקום האם, בנים משחיתים, "תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים" ( במדבר לב יד ) , "וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁולְּחָה אִמְּכֶם" ( ישעיה נ א ) "וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם" ( ויקרא כו לג ) . ואחרי השלוח הולכת האם ומיללת ואומרת : אוי שהחרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי וגליתי את בני לבין אומות העולם . ואומר : יהר"מ ( = יהי רצון מלפניך ) שיכבשו רחמי את כעסי וגו', 178 וכן עופות השמים, מלאכי עליון, צפרים טהורים ומלאכים ו"עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְאֶת הַקּוֹל" ( קהלת י כ ) , עד שכנ"י, היא אם הבנים, מתמהת ואומרת : אף כי אמר "וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ" ( דברים כב ז ) , לאו רחמנות הוא בהיות האם גרושה ושלוחה מוולדיה, נשברה על בניה, אף כי הבנים אינם עזובין ואינם מאוסים בשולחן אחרים, סומכים אחרים ממש . . ...  To the book