ג. ביקורת החברה בספרי "הקנה" ו"הפליאה"

פרק שמיני [ 316 ] מלאים דמים" 31 . . . המקובל שטם את "הרבנים הגדולים בעלי הזקן וגסי הבטן", המקילים בהתרת נדרים, כשמחניפים להם ומחליקים להם לשון, "בעלי גאוה ועזות, שמרבין בגטין ובחליצות", 32 מקבלים שכר בעד תורתם, "מצאו היתרא ( היתר ) למכור התורה", ואינם מבינים כי יש ללמד תורה בחינם, "ולא כאלו החוזרים אחר שכר ומחלפין הקדשים ( המיועדים לפרנסת תלמידי-חכמים עניים ) לעשותן חול ומלאכה להתפרנס ממנה, והם מאריכים את הגלות ומעלים הגזירות" 33 . . . בעל "הקנה והפליאה" אינו יודע רחמים בתוכחתו, שהרי גלוי לפניו כי מלחמה לו, לא ברשלנות והקלה, אלא בשיטה שלמה המבוססת על תיאוריה ברורה . . . בזמן ההוא שכיח היה הפולמוס נגד הדנים על פי סברתם, וכבר שמענו את דבר אבנר המומר, שטען כי חוקי מלכי ספרד טובים מדיני התלמוד בהלכות נזיקין וכיוצא באלה . נראה שכך יש להבין גם את התקפותיו החריפות של בעל "הקנה" עצמו נגד דרכי הלימוד התלמודי . אין לראות את דברי ביקרתו נגד התלמוד כהמצאה של מקובל בודד, המפליג דעתו לדברים רחוקים ומבקש להרוס את הקיים והעומד, כדי לבנות תחתיו את בנינו הוא, בנין תורת הסוד . אלא כבר היתה חומת המסורת פ...  To the book