ד. החכמה וקברות התאוה

פרק שביעי [ 272 ] המרום שזיו החכמה מגיע אליהם התחילו לרנן, כמו שכתוב "בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּכָּל בְּנֵי אֱלֹהִים" ( איוב לח ז ) , כי הגיעה אליהם החכמה, והם מתנשאים ומקבלים משם חכמה וגבורה גדולה עד מאד . ומן נחל ארנון הגיעה החכמה עד נחל העברים, ומשם חוזרת חלילה ושבה למקומה . והשלשים ושתים דרכים מתגברים לעלות ומכסים לכל הגלגלים ולכל המעלות והעולמות ולכל התהומות, ונראו כל אלה אצל זיו החכמה כלא היו . ועם כל זה נראו רחוקים ממנה כשש מאות אלף טחווי קשת במנין, ונראו כצל קערה אחת . ול"ב הדרכים מתגברים לעלות ולהתגבר ולכסות כל הגלגלים ולכל מקומותיהם ( שם, עמ' 167 ) . המחבר מתאר את דרכו של "זיו החכמה" ממקור עליון, שביחס אליו הוא משתמש במושג "אין סוף", ומתאר את שמות המקומות הקשורים בנדודי ישראל במדבר – נחל ארנון ונחל העברים – ומוסיף מושגים מתחומים אחרים . הראשון הוא אדירירון, שם השאוב מן האנגלולוגיה של ספרות ההיכלות הקדומה, והמחבר מרבה להשתמש בו ככינוי לתחום עליון בעולם האלהות . בהמשך דבריו נקשרת דרכה של החכמה במושג מרכזי בפתיחת ספר יצירה – ל"ב נתיבות החכמה ; הנתיבות מתוארות כאן כ...  To the book