א. ייחודה של "היריעה הגדולה"

"היריעה הגדולה" [ 243 ] מעתיקים שחיו באיטליה . 5 אין בידינו כל רמז העשוי לזהות את מחברה . המחבר איננו מזכיר שום חיבור קבלי פרט להזכרה אחת של "הזוהר הגדול" . כינוי זה לזוהר מצוי בפירוש התורה לר' מנחם ריקאנטי, 6 ומסתבר שהמחבר לא הכיר את הזוהר עצמו וההתייחסויות המעטות לתורת הזוהר מבוססות על מקור משני זה . 7 החיבור קשה עד מאוד להבנה . פלוויוס מיתרידטס עצמו ציין בסוף תרגומו כי החיבור אמנם אלהי הוא, אך כמעט שאינו מובן . 8 המהדיר, ג'וליו בוזי, הצטרף אליו וכתב שחיבור זה הוא אחד הקשים ביותר להבנה בספרות הקבלית בכללה . 9 ניתן להבין את הקושי בהבנת הדברים באופן שבו נתחבר החיבור שלפנינו . ככל הנראה לא היה זה חיבור שנכתב ברהיטות וברצף, אלא הדברים נכתבו בשוליהם של ציורים ושרטוטים, בתור פירוש לתמונה המוצגת על ידם . המעתיקים הם שהציגו את הדברים ברצף, אך במקור היו אלה הערות קצרות הצמודות לציורים . העדרה של היריעה המקורית הוא המכביד עלינו להבין את ההקשרים בחיבור ומשפטים רבים נראים כתלושים זה מזה, ובמקום הרצאה סדורה ישנם לפנינו מעברים מהירים מנושא לנושא ומעניין לעניין . ככל הנראה "היריעה הגדולה" היא שריד ...  To the book