ד. הקדמת המחבר

פרק חמישי [ 222 ] בחכמה ההיא, וכלל בו כל כוונות החכמות ביותר נכון שאפשר, הוא מזג שוה וטבע ישר ( פירוש ספר יצירה לר' משה בוטריל, הקדמה, עמ' 24 ) . המחבר מתאר אדם צעיר, מושלם בכל המעלות ובקי בכל החכמות, שכנראה ניתן להוסיף על מידותיו גם בקיאות בהלכה ( "יודע לטהר את השרץ מכמה פנים מרוב פלפולו", "ידין ידין יורה יורה" ) , ואדם זה פנה אל המחבר בבקשה לכתוב את הפירוש לספר יצירה, כפי שהמחבר מתאר : ומצד ראותי בו כל אלה החלקים, לרוב זריזותו על הדרישה לחוזק תשוקתו לדברים האלהיים, אמרתי בלבי תורף רצונו להקים . כי הוא חִלה פני בתחנונים רבים לעשות ביאור על ספר יצירה . ומפני שראיתיו גדול ההשגה בענינים האלהיים לא דברתי סרה ולא סרתי לדחותו מזה, כי לא יתכן לעשות כן אל האיש הלזה . אבל היתה הכונה ממני לצוותו לקחת על הסדר המסודר הדברים, כי כן דרך יחידי סגולות מ"בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים" ( איכה ד ב ) , לא להשתמש בערבוביא, כי באופן זה יהרוס עיונו בזאת התושיה, כי מי שלא ידע זאת החכמה יטבע, בדמיון מי שלא ידע לשחות שיטבע בים, ולכן לא יכניס עצמו לשחות אלא מי שהרגיל בלמודו ולא יסכל השחיה במצב קיים . ומצד עוצם השגת...  To the book