ה. העולם השפל

פרק רביעי [ 176 ] הפרצופין באחד הנשמות תאומות ובסוף משלימות, 50 על כן בא האיחור בעבור כי איחר דינו אם הנפש נשמה מנשמתו ונמצא כי העצם מעצמו וזכה בו . ואלו הדרכים רבים ונפלאים אשר מכוסים שבאו הכל מצד המדה, חוקה ותורתה בזמנה, כי היא בית קיבול השמרים כולן, וכחה בשופר בעצמה להנהיג עולמות אשר קנה, וכן כל שמטה בזמנה . וכחה בשעת הלבנה ( ספר התמונה, עמ' צח – קא ) . המחבר מבטא תחושות של מיאוס ואיבה כלפי המציאות שבה הוא חי, המציאות של שמיטת דין ; שמיטה שמאופיינת בלכלוך וטומאה, אך לא רק בגופים אלא גם בנשמות . אם בשמיטה הקודמת, שמיטת החסד, המלאכים והגלגלים היו זכים וטהורים, החיים היו ארוכים ויצר הרע לא היה קיים, הרי עתה, בגלל "קושי המדה", עוצמתה של מידת הדין, הם מורכבים ומגולגלים . והדין פוגע גם באותיות : בעידן הקודם הן היו "פשוטות", ואילו עתה הן "מורכבות" – וקשה לדעת למה כוונתו בדברים אלה . ייתכן שיש להבין את הדברים כקביעה שבשמיטות האחרות האותיות רוחניות בלבד, בעוד בשמיטת הדין הן מורכבות מרוחניות וגשמיות, וכך הדבר גם במלאכים ובגלגלים, שטהרת רוחניותם מתמעטת ומתמזגת בחומר . השמיטה שהמחבר חי בה מאופי...  To the book