ג. גרשם שלום על "ספר התמונה"

"ספר התמונה" ושלוחותיו [ 167 ] מחזור של שבע שמיטות כאלה מגיעה כוליות כוח-הבריאה האלוהי לכלל גילוי שלם . זהו "היובל הגדול" המציין סיום של ארבעים ותשע אלף שנים ושבו, בשנת חמישים אלף, חוזרת כל המציאות העולמית לחיק ספירת הבינה ( המכונה "תשובה" ) , ולדעת כמה מקובלים מאוחרים אפילו ל"עמקי האין" האלוהי שהוא הספירה הראשונה . לענייננו חשובה בעיקר תפיסתו של בעל ספר התמונה את מעמד התורה בתקופות הקוסמיות האלה . גם לפי דעתו התורה במהותה היא אותה "תורה קדומה", הכלולה בחכמה האלוהית או נובעת ממנה . אותיותיה של תורה קדומה זו גנוזות בנבכי החכמה האלוהית, ובניינן וצירופיהן מרוחקים הרבה מגבולות הכרתנו . שם אין לאותיות לא דמות, לא צורה ולא גבול . אולם בכל שמיטה ושמיטה מתגלה תורה גנוזה ותמימה זו במצב הנקבע על ידי טיב הספירה השלטת והמתממשת בשמיטה המסוימת והולם אותה . מהותה המוחלטת של התורה באה אפוא לידי גילוי יחסי בכל שמיטה ושמיטה . אבל במסגרת אחדותה האורגאנית של יחידה קוסמית או מחזור בריאה גילוי יחסי זה של התורה היא הצורה הלגיטימית היחידה שבה היא ניתנת לתפיסה ; ולכן היא בעלת תוקף שאינו ניתן לשינוי במרוצת היחי...  To the book