ד. חומר וצורה ומערכת הספירות

פרק שלישי [ 130 ] ומיד לאחר פתיחה זו "מתרגם" ר' יוסף אשכנזי את הדברים ללשון המושגים הקבליים : והוא [ החומר ההיולי ] התחלת וראשית כל הנמצאים, וכל הנמצאים מכתר עליון ולמטה לא נמצאו כולם אלא מאמיתת מציאותו, ואינו עובר בדין בני חלוף ולא בדין הויה והפסד כי הוא ראשית המציאות . ונקרא בלשון הנביאים גולם, שנא' "גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ" ( תהלים קלט טז ) , פי' גלם – חכמה, היו"ד כי הוא כעין גולם מבלי צורה, אך הוא מוכן לקבל כל הצורות . "רָאוּעֵינֶיךָוְעַל סִפְרְךָכֻּולָּם יִכָּתֵבוּ" ( שם ) , פירוש "ספר ( חכמה ) וספר ( תפארת ) וספור" ( עטרת ) – כי החכמה, ר"ל ( = רוצה לומר ) היו"ד בה יכתב ויצוייר כל מעשה עליונים ותחתונים ( שם, עמ' 3 – 4 ) . המחבר מזהה את החומר ההיולי עם המושג המקראי "גולם", שהוא החכמה, ותוספת היו"ד בלשון הפסוק, "גָּלְמִי", רומזת שחומר זה, על אף היותו חסר צורה, "מוכן לקבל כל הצורות" – חומר-גולם זה הוא המקור לכל הנמצאים, מכתר עליון ומטה . המחבר מפרש את דברי ספר יצירה במשנה הראשונה, "בספר וספר וספור", כתיאור מערכת הספירות כולה – חכמה, תפארת ועטרה – כשהיו"ד רומזת למערכת עשר הספירות ובה ...  To the book