|
|
ר' מנחם ריקאנטי [ 103 ] ואגב גררא תבין מה שהזכיר כאן בענין הציצית והתפילין, כי צריך האדם להתעטף בציצית ולקבל עולה עליו ובה יכנס לפני המלך, כמה דאת אמר "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן" ( ויקרא טז ג ) וגו', ועל כן נקראו התפילין "קדושה" כאמרם תשמישי קדושה והציצית מצוה כאמרם תשמישי מצוה והקדושה על המצוה חלה . 140 מוסף על זה בעבור כי בפעולות אלו יתייחד המלך בכחותיו ועל כן צריך מלמטה למעלה, וגם בתפילין עצמם – בתחלה יניח תפלה של יד שהיא קדושה קלה, ואחר כן תפלה של ראש שהיא קדושה חמורה . אמנם כשנפטר מלפני המלך וחולץ תפיליו יוצא מלמעלה למטה, ועל כן חולץ של ראש ואחר כך של יד . ועוד שאינו רשאי לחלוץ של יד קודם של ראש, 141 שאלמלא אין תפלה של יד מתוקנת הרומזת לשכינה, לא יופיע הכתר על ידי הבינה להמשיך ולהשפיע אצילות בתפארת ישראל ( שם, עמ' יב ) . בדומה לקריאת שמע, גם הנחת התפילין כוללת בתוכה את מערכת הספירות : תפילה של יד מכוונת כנגד השכינה, וקיום המצווה בכללה מביא להורדת השפע מן הכתר לבינה וממנה על תפארת ישראל . בהמשך דבריו מביא ר' מנחם ריקאנטי את פירושו של הרמב"ן לקריאת שמע ומקביל אותו לפירוש בזוהר, כדלהלן :...
To the book |
|
|