|
|
פרק שני [ 94 ] ( שם לב ) פירשתי בסוד "וַתִּטְמָא הָאָרֶץ" ( שם יח כה, כז ) וטעם "וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם" ( שם כו לג ) הטעם "ועמכם" ( שם כד, כח ) , והרמז לגלות השכינה, וזהו "וְאֵסָעֲרֵם עַל כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּם וְהָאָרֶץ נָשַׁמָּה אַחֲרֵיהֶם" ( זכריה ז יד ) , וכן "אֲשֶׁר [ נִ ] שְׁבַּרְתִּי אֶת לִבָּם הַזּוֹנֶה אֲשֶׁר סָר מֵעָלַי" ( יחזקאל ו ט ) , וזהו "אַף אֲנִי אֵלֵךְעִמָּם" ( ויקרא כו מא ; ריקאנטי על התורה, ב, עמ' קנב ) . הגזירות חרב, דם וחורבן, גלות, שממת הארץ ושלטון האויב, ואף גלות השכינה, היו אפוא תוצאת חטאיהם של ישראל . ור' מנחם ריקאנטי מביא את דברי הרמב"ן המייחסים גזירות אלה לתקופת הבית הראשון : וכתב הרב הגדול ז"ל : 113 ודע והבן כי האלות האלה ירמזו לגלות ראשון, כי בבית ראשון היו כל דברי הברית הזאת, הגלות והגאולה ממנו, שכן תראה בתוכחות שאמר " [ וְ ] אִם בְּחֻוקּותַי תִּמְאָסוּ" וגו' ( ויקרא כו טו ) , והזכיר בהם במות וחמנים וגלולים שהיו עובדי עבודה זרה, והיו עושין כל הרעות, והוא שאמר "וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם וְלֹא אָרִיחַבְּרֵיחַנִיחוחֲכֶם" ( שם לא ) ,...
To the book |
|
|